<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן קל"א</h1>
<h2>דף ז:</h2>
עובדא הוה בחד בחור שבירך ברכ' חתני' בפני רבי' אברהם זצ"ל, וכשסיים ברכ' המזון, בירך בורא פרי ואחר כך בירך שיתא, ונזהיה רבינו אברהם. והש"ר קילס דכדין עשה, והביא ראיה ממס' סופרים פי"ח [פי"ט ה"ט], שבקידוש החדש היו עושין סעודות, ואמ' התם אע"פ שאמ' יעלה ויבוא בבונה ירושלים וגומ' על הכוס בברכ' הזימון, אותו נותנו לאשתו, לקיים מה שנ' [יחזקאל מ"ד] להניח ברכה אל ביתיך, ומביאין שם אחר ומברך עליו בורא פרי הגפן, ואחריו אשר קידש ... עגולה וכו' לפי שאין אומ' שתי קדושות על כוס אחד, וכן אתה אומ' בברכ' חתני', וכן אתה אומ' בבר' אבלים, אלמא דיש חילוק ... בין ברכ' המזון ובין ברכ' חתני' וטעוני' נמי ב' כוסות, לפי שאין אומ' ב' קדושות אכוס אחד. ומנהג שלנו דאנו מאחרין ברכת היין אחר סיום דברכ' חתני', נר' לש"ר דאינו מנהג תורה, דמנהגינו סותרין זה את זה, כשאומר' לברכ' חתני' לבדה בעת החופה, אנו מקדימי' אז ברכ' היין, ובברכ' המזון אנו מאחרין, ותו בברכ' המזון היא תדירה יותר מברכת היין, לכך אנו מקדימין אותה ליין, וגם אין היין גורם לברכ' המזון שתיאמר, ואע"פ שטעונין כוס מ"מ המזון הוא גורם, אבל הכא למה לא נקדים לברכ' חתני' שהיא אינה תדירה, ועוד ראייתו מפ' ערבי פסחים [פסחים ק"ג ע"א], דאפי' בכל פעם קודם ברכת היין ולהבדלה, וגם לקידוש כשיש לאומרו יחד, איכ' למ"ד נהי"ק, ואיכא למ"ד קני"ה, ואיכ' למ"ד יקנה"ז, ואפי' דבדין צריך להקדים ברכ' היין לשתיהן. ואפי' להנך תרי דפליגי עליה, צריך להמציע' ברכ' היין, כדי שתעלה לכאן ולכאן, אבל לאחר ברכת היין לגמרי ליכ' מ"ד הכי. רבי' משלם היה אומר, דברכ' אירוסין ונישואי' סגי בכוס אחד, ולא דמי לדערבי פסחי', ברכ' המזון וקידושי' תרי מילי נינהו, דזה קודם סעודה וזה לאחריה לכך טעוני' ב' כוסות. ור"ת או' דברכת אירוסין ונישואין תרי מילי נמי איתנהו כדא' בפ"ק דכתובות [ז' ע"ב], ברכת אירוסין בבי' האירוסי' וברכ' חתני' בבית חתני', ופעמי' שאדם מארס אשה ואינה נוטלה אלא לאחר זמן מרובה, וכן כתב דלכך נהגו, לקרות הכתובה בין ברכ' אירוסין לברכת נישואין ולהפסיק ולהראות דטעונין ב' כוסות.
